דרישות תקן 1045 לבידוד תרמי במבנים

המעטפת התרמית כממשק בין תכנון אדריכלי לדרישות הרישוי בישראל

החרפת דרישות הרישוי בוועדות המקומיות והמעבר לתקנות בנייה מחמירות הציבו את מעטפת הבניין במוקד הבדיקות ההנדסיות בישראל. תקן 1045 אינו המלצה תכנונית או מסמך עקרונות כללי, אלא חקיקה מחייבת שכל סטייה ממנה בשלבי הרישוי עוצרת את תהליך קבלת ההיתר בוועדה. התמודדות מקצועית עם תכנון המעטפת דורשת הגדרה מוקדמת של השכבות, הרכיבים והממשקים התרמיים עוד לפני נעילת תוכניות העבודה האדריכליות. כאן נפרט את אופן היישום ההנדסי של התקן, נגדיר את חלוקת האחריות בין היועצים ונציג את הדרישות המעשיות להגשת הנספח התרמי.

זמן קריאה: 8 דקות

מעמד תקן 1045 כבסיס מחייב לתכנון המעטפת התרמית

דרישות הבידוד התרמי במבנים בישראל מעוגנות בחוק התכנון והבנייה, כאשר תקן 1045 מגדיר את רף המינימום התפקודי עבור כל רכיב במעטפת החיצונית. המעטפת כוללת את קירות החוץ, הגגות, הרצפות והפתחים ומהווה את החיץ הפיזיקלי המבודד בין תנאי הסביבה המשתנים לבין החלל הפנימי, ולכן לתכנון נכון שלה יש השפעה ישירה על עומסי החימום והקירור במבנה. מכון התקנים הישראלי עדכן ופרסם את תקן ישראלי 1045 כדי ליישר קו עם סטנדרטים בינלאומיים של ביצועים אנרגטיים והפחתת פליטות. כאשר משרדנו מלווה פרויקטים משלבי התכנון הראשוניים, אנחנו מוודאים שכל פרטי המעטפת נבחנים בראייה הנדסית כוללת, שכן הגדרת חתכי הקיר בשלב מוקדם מונעת צורך בהתאמות מורכבות לקראת הגשת ההיתר.

השוואה תכנונית בין שלב התכנון המוקדם לשלבי הרישוי המאוחרים

ההבדל בין תכנון מוקדם לבין ניסיון תיקון בשלב הרישוי מתבטא ביכולת הגמישות האדריכלית ובמניעת עיכובים סטטוטוריים. טיפול במעטפת בשלב הסקיצות מאפשר שילוב עובי בידוד תקני בתוך חתכי הקירות והתאמת קווי הבניין למידות המעובות ללא פגיעה בשטח העיקרי של הדירות. לעומת זאת, ניסיון לבצע התאמות תרמיות לאחר שהתוכניות האדריכליות הוגשו לוועדה המקומית יוצר קונפליקטים מול גבולות מגרש, פוגע בפרטי אלומיניום קיימים ומחייב תיאומים מחודשים מול מהנדס הקונסטרוקציה. צוות המהנדסים של GreEngineering מלווה את המתכננים מהסקיצה הראשונה כדי לקבע מפרטים ישימים שאינם דורשים תכנון חוזר.

חלוקת התקן לפי ייעודי מבנים ודפוסי שימוש

חלקי התקן מותאמים לפרופיל השימוש ולמשטרי ההפעלה של כל ייעוד מבנה

תקן בידוד תרמי 1045 מחולק למספר חלקים נפרדים שכל אחד מהם מתייחס לייעוד מבנה מוגדר, החל במבני מגורים ומשרדים ועד מוסדות חינוך, בתי חולים ומבני מסחר והארחה. ההפרדה הזו נובעת מהשוני המהותי בפרופילי השימוש, בעומסי החום הפנימיים ובמשטרי ההפעלה של מערכות מיזוג האוויר. בבניין מגורים טיפוסי, תפוסת החלל מתרכזת בעיקר בשעות הערב והלילה, ועומסי החום הפנימיים הנובעים מציוד וממכשירי חשמל נמוכים יחסית. במבנה משרדים או במוסד חינוכי עיקר הפעילות מתרחשת דווקא בשעות היום החמות, כשתאורה, מחשבים ואנשים פולטים חום משמעותי ויוצרים צורך במעטפת בעלת תגובה תרמית שונה לחלוטין.

בפרויקטים של מוסדות בריאות או מלונאות, שבהם המבנה פועל ברציפות עשרים וארבע שעות ביממה, תקן 1045 דורש התייחסות מחמירה במיוחד למניעת אובדני אנרגיה ממושכים. ההיגיון ההנדסי מחייב כי המעטפת תתאים למאזן החום הכולל, שבו חדירת חום מבחוץ מתווספת לעומסים שנוצרים בפנים. משרדנו מגדיר עבור כל פרויקט את חלקי התקן הרלוונטיים כבר בתחילת העבודה, ובכך מבטיח שהחישובים התרמיים ישקפו במדויק את המציאות התפעולית של המבנה ולא יסתמכו על הנחות אחידות שאינן תואמות את אופי הפעילות.

אתגרי תאימות במבנים בעלי עירוב שימושים

התרחבות המגמה של עירוב שימושים במתחמים עירוניים יצרה מורכבות הנדסית בתכנון המעטפת, שכן מבנה יחיד כולל כיום קומות מסחר תחתונות ומעליהן משרדים או דירות מגורים. מצב תכנוני זה מחייב החלה בו-זמנית של חלקים שונים מתקן 1045 על אותו שלד מבני, כאשר לכל ייעוד נקבעות דרישות בידוד שונות. בקומת מסחר בעלת ויטרינות זכוכית רחבות ודלתות כניסה הנפתחות בתדירות גבוהה, דרישות המעטפת וההתנגדות התרמית של הרכיבים האפלים שונות מהדרישות המוטלות על קירות הדירות בקומות העליונות. אי-הפרדה מוגדרת בין הייעודים בנספח התרמי מובילה לעיכובי בדיקה בוועדות המקומיות, הדורשות פירוט נפרד לכל חלק במבנה.

מורכבות זו מתעצמת עוד יותר כאשר משווים בין פרויקט חדש לבין תוספת בנייה או הסבת מבנה קיים. בעוד שבבנייה חדשה מעטפת הבניין מתוכננת מלכתחילה כיחידה רציפה ועומדת בדרישות העדכניות, הרי שבתוספת קומות או בהסבת שטחי מסחר למגורים נדרשת התאמה של המערכות התרמיות לשלד הקיים. במקרים אלה עובי הקירות הקיימים, הרכב הבלוקים והיעדר בידוד היקפי מחייבים פתרונות הנדסיים מותאמים כמו הוספת שכבות מבודדות פנימיות או טיח תרמי משלים, כדי להביא את האגף המשודרג לרמת הביצועים המחייבת בחוק.

סיווג ארבעת אזורי האקלים בישראל והשפעתם על דרישות התכן

לכל אחד מארבעת אזורי האקלים נקבעות דרישות בידוד תרמי נפרדות

השונות האקלימית המשמעותית בין חלקי הארץ הובילה לחלוקת ישראל לארבעה אזורי אקלים עיקריים במסגרת תקן 1045, כאשר לכל אזור נקבעו דרישות בידוד תרמי נפרדות. האזורים מוגדרים כמישור החוף והשפלה, בקעת הירדן והערבה, אזור ההר ורמת הגולן יחד עם הגליל העליון. מעטפת שתוכננה לאזור מישור החוף, המתאפיין בלחות גבוהה ובעומסי חום מתונים יחסית, לא תעמוד בדרישות המחמירות של אזור ההר שבו שוררים תנאי קור קיצוניים בחורף או של אזור הבקעה שבו קרינת השמש ועומסי החום בקיץ מגיעים לערכי שיא. קביעת אזור האקלים מתבססת על מסדי נתונים מטאורולוגיים רשמיים שמפרסם השירות המטאורולוגי הישראלי, המרכזים נתוני טמפרטורה, קרינה ולחות רב-שנתיים.

השפעת מיקום גאוגרפי וטופוגרפיה חריגה על סיווג האקלים

יישובים הממוקמים באזורי תפר גאוגרפיים או בגובה טופוגרפי חריג מעמידים אתגר סיווג המחייב בדיקה הנדסית פרטנית. פרויקט המתוכנן בגובה רב מעל פני הים עשוי להשתייך לאזור ההר גם אם מבחינה מוניציפלית הוא גובל ביישוב שפלה. טעות בסיווג אזור האקלים בשלב הכנת הבקשה להיתר מובילה לפסילה מיידית של הנספח התרמי בוועדה המקומית, מאחר שכל ערכי המינימום של רכיבי המעטפת מחושבים לפי האזור הנבחר. משרדנו מצליב את מיקום המגרש המדויק מול טבלאות התקן ומפות הרום המטאורולוגיות כדי להבטיח בסיס תכן נכון.

הגדרת התנגדות תרמית כמדד איכות לביצועי המעטפת

ביצועי הבידוד של רכיבי המבנה נמדדים לפי ההתנגדות התרמית (Thermal Resistance), המסומנת כערך R. מדד זה מבטא את יכולתו של חומר או אלמנט בנוי להתנגד למעבר חום דרכו כתוצאה מהפרש טמפרטורות בין שני צדדיו. ככל שערך ה-R גבוה יותר, כך כושר הבידוד של הרכיב עולה, והמעבר של חום לתוך המבנה בקיץ או החוצה ממנו בחורף מצטמצם. תקן ישראלי 1045 קובע רפי מינימום מחייבים של ערכי R לכל אחד מחלקי המעטפת בהתאם לייעוד ולאזור האקלים. כדי להבטיח עמידה מלאה בדרישות החוק לצד נוחות תרמית מרבית, נדרש תהליך הנדסי מוקדם של תכנון תרמי למבנים, הלוקח בחשבון את כלל מאפייני הפרויקט.

ההבדל ההנדסי בין התנגדות תרמית לבין מקדם מעבר חום

בתחום הנדסת המעטפת קיים לעיתים בלבול בין התנגדות תרמית לבין מקדם מעבר חום כולל (U-Value). בעוד שערך R מודד התנגדות וערך גבוה שלו מעיד על ביצועים טובים יותר, מקדם U מודד את שטף החום העובר דרך יחידת שטח, ולכן שאיפת המתכנן היא להגיע לערך U נמוך ככל האפשר. הקשר המתמטי ביניהם הוא יחס הפוך, כך שערך U שווה לאחד חלקי סך כל ערכי ה-R של השכבות וההתנגדויות המשטחיות. במפרטי קירות וגגות נהוג להגדיר ערכי R של שכבות הבידוד, בעוד שבמפרטי חלונות ומערכות זיגוג הדרישה מוגדרת כערך U כולל של המסגרת והזכוכית.

משמעות ערכי תכן הנדסיים מול נתוני מעבדה של יצרנים

ערכי התכן משקללים ספיגת לחות, בלאי ותנאי יישום באתר הבנייה

טעות שכיחה בתכנון מפרטי בידוד היא הסתמכות ישירה על נתוני מוליכות תרמית המופיעים בקטלוגים שיווקיים של יצרני חומרי בנייה. נתונים אלו מבוססים לרוב על בדיקות מעבדה בתנאים סטריליים של חומר יבש לחלוטין ובטמפרטורה מבוקרת. בפועל תקן 1045 מחייב עבודה עם ערכי תכן הנדסיים שמשקללים מקדמי ביטחון, ספיגת לחות לאורך זמן, בלאי טבעי ותנאי יישום באתר הבנייה. מוליכות תרמית של חומר בידוד בתנאי שטח גבוהה תמיד מהמוליכות הנמדדת במעבדה, ולכן שימוש בערך המעבדתי מוביל לתחשיב שגוי שאינו משקף את ההתנגדות האמיתית של הקיר.

הפער בין נתוני מעבדה לערכי תכן בולט במיוחד בחומרי בידוד בעלי נטייה לספיגת מים או דחיסה מכנית. כאשר לוח בידוד סופג אדי מים כתוצאה מאיטום לקוי או הפרשי לחצים, המים תופסים את מקומו של האוויר הכלוא בנקבוביות, ומוליכות החום של האלמנט מזנקת. חישובי המעטפת שמבצע משרדנו מבוססים באופן בלעדי על טבלאות ערכי התכן הרשמיות המאושרות בתקן, ובכך אנחנו מבטיחים שהמפרט המוצע יעמוד במבחן הביצועים לאורך שנים ושבודקי הרישוי ברשויות המקומיות יאשרו אותו ללא הסתייגויות.

בדיקת רכיבי המעטפת מקירות חוץ ועד גגות ורצפות

הגבול התרמי של המבנה מוגדר ככל המשטחים המפרידים בין חללים ממוזגים ומאוכלסים לבין סביבת החוץ או חללים בלתי ממוזגים. בדיקת התאימות לתקן 1045 אינה מתמקדת בקיר חוץ בודד, אלא בוחנת את המערכת בכללותה, תוך שקלול הרכב השכבות בכל אלמנט. בקירות חוץ, הבחירה בסוג הבלוק קובעת במידה רבה את עובי שכבת הבידוד המשלימה. שימוש בבלוק בטון תאי מאפשר השגת חלק ניכר מההתנגדות הנדרשת בגוף הבלוק עצמו, בעוד שקיר הבנוי מבלוקי בטון רגילים או קיר בטון יצוק מחייב שילוב שכבת בידוד ייעודית רציפה ועבה כדי לעמוד ברף הנדרש.

דרישות מחמירות לבידוד גגות ותקרות עליונות

מבין כל רכיבי המעטפת, הגג הוא האלמנט החשוף ביותר לקרינת שמש ישירה וממושכת לאורך רוב שעות היום באקלים הישראלי. עומסי החום החודרים דרך תקרות עליונות משפיעים ישירות על תנאי המחיה בקומות הגבוהות ויוצרים עומסי קירור כבדים על מערכות המיזוג. מסיבה זו, דרישות הבידוד התרמי לגגות שטוחים, גגות רעפים וגגות קלים בתקן 1045 הן המחמירות ביותר במעטפת. תכנון הגג מחייב התייחסות למערך שכבות מלא שכולל בט-קל לשיפועים, מערכות איטום, לוחות בידוד עמידים בדחיסה ושכבת הגנה עליונה המונעת פגיעה תרמית ומכנית.

בידוד רצפות מעל חללים פתוחים וממשקי מגע עם הקרקע

רצפות מעל קומת עמודים פתוחה ורצפות על קרקע מחייבות פרטי בידוד נפרדים

רצפות המפרידות בין חלל מגורים לבין חללים פתוחים, כגון קומת עמודים מפולשת או חניון תת-קרקעי שאינו ממוזג, מהוות מוקד שכיח לאובדן חום ואי-נוחות תרמית. באזורים אלו, האוויר החיצוני נע באופן חופשי מתחת לרצפת הדירה ומקרר או מחמם את התקרה התחתונה ברציפות. תקן 1045 מחייב התקנת שכבת בידוד תרמי רציפה בתחתית התקרה או בתוך מבנה הריצוף, במטרה למנוע תופעה של רצפות קרות בחורף ולבלום מעבר חום בלתי מבוקר. חישוב ההתנגדות התרמית ברצפות אלו מביא בחשבון את שכבות הריצוף, המדה, המילוי ושכבת הבידוד המותקנת מעל או מתחת לקונסטרוקציה.

ברצפות הבאות במגע ישיר עם הקרקע מנגנון מעבר החום שונה, והחום עובר בעיקר בהולכה אל מסת האדמה שמתחת למבנה. אף על פי שטמפרטורת הקרקע בעומק יציבה יותר מטמפרטורת האוויר, קיים מעבר חום משמעותי בהיקף המבנה במפגש שבין הרצפה לקירות החוץ. התקן מגדיר דרישות ספציפיות לבידוד היקפי של רצפות על קרקע, במיוחד באזורי אקלים קרים. משרדנו מגדיר בתוכניות העבודה פרטי בידוד תחתונים המונעים מעקפי חום ומבטיחים כי הרציפות התרמית תישמר גם בחיבורים שבין רצפות הבטון ליסודות המבנה.

איתור גשרים תרמיים במפגשי שלד ופתחי מעטפת

גשר תרמי הוא אזור במעטפת שבו רציפות שכבת הבידוד נקטעת בגלל אלמנט בעל מוליכות תרמית גבוהה, כגון עמודי בטון מזוין, קורות קשר או מסגרות מתכת. אזורים אלו מהווים נתיב קל למעבר חום, ומורידים את רמת הבידוד המשוקללת של המבנה כולו אל מתחת לערך המחושב של הקיר הטיפוסי. נקודות התורפה השכיחות ביותר כוללות ראשי קירות, ספי חלונות, ארגזי תריס סמויים וחיבורי מרפסות זיזיות שבהם רצפת הבטון יוצאת מחוץ לקו המעטפת ללא שבירה תרמית. איתור מוקדם של גשרים אלו בשלב התוכניות מאפשר לשלב בידוד היקפי על גבי רכיבי הבטון ולמנוע כשלים תפקודיים.

מניעת תופעות עיבוי פנימי והתפתחות עובש

גשר תרמי גורם לאובדן אנרגיה ויוצר גם תנאים ישירים להיווצרות עיבוי פנימי. כאשר אוויר חם ולח בתוך החלל פוגש משטח קיר קר שנוצר כתוצאה ממגע ישיר של שלד הבטון עם החוץ, הטמפרטורה יורדת אל מתחת לנקודת הטל, ואדי המים מתעבים לנוזל. תופעה זו גורמת להרטבת שכבות הטיח והצבע, ומובילה להתפתחות מושבות עובש הפוגעות באיכות האוויר הפנימי ובבריאות הדיירים. תקן 1045 מחייב בידוד פרטני של כל גשרי הקור בשלד כדי להבטיח שטמפרטורת פני השטח הפנימיים תישאר גבוהה מספיק למניעת עיבוי.

התאמת חומרי בידוד ומערכות טיח תרמי לעובי הביצוע

בחירת חומר הבידוד נגזרת ממיקומו במבנה ולא רק מעוביו

חומרי הבידוד בבנייה הישראלית כוללים פוליסטירן מוקצף ומשוחל, צמר סלעים וצמר זכוכית, פוליאוריתן מוקצף ומערכות טיח תרמי. לכל חומר יש מקדם מוליכות תרמית ייחודי ומשקל מרחבי, התנהגות באש ועמידות לחדירת רטיבות משלו, ולכן בחירת החומר נגזרת ממיקומו במבנה ולא רק מעוביו. שאלה הנדסית נפוצה היא האם טיח תרמי מספק מענה עצמאי מלא לדרישות התקן. התשובה תלויה בסוג הבלוק ובאזור האקלים – בקיר בלוקי פומיס או בטון תאי באזור מישור החוף, טיח תרמי עשוי להספיק, אך בקירות בטון יצוק או באזורי אקלים הרריים הוא אינו מגיע להתנגדות הנדרשת ומחייב לוחות בידוד קשיחים.

עקרון הרציפות בבחירה בין בידוד חיצוני לבידוד פנימי

הבחירה בין בידוד חיצוני לבין בידוד פנימי מכריעה את רמת הרציפות התרמית של המבנה. יישום מעטפת בידוד חיצונית רציפה, כגון מערכות בידוד מולבשות ותרמו-קיר, עוטף את שלד הבטון מבחוץ ומבטל את רוב גשרי הקור באופן מוחלט. לעומת זאת, בידוד פנימי מלוחות גבס וצמר מבודד מיושם בעיקר בפרויקטים של שימור מבנים או בשיפוץ דירות שבהם אי אפשר לגעת בחזית החיצונית. חסרונו המרכזי של הבידוד הפנימי טמון בהשארת חזיתות הבטון חשופות לתנאי החוץ, מה שמחייב פתרונות מורכבים במפגשי מחיצות ותקרות כדי למנוע מעקפי חום.

הממשק הרגולטורי בין תקן 1045 לדירוג 5282 ותקן 5281

במערך התקינה הישראלי קיימת היררכיה ברורה בין דרישות הסף לבין מדדי ביצועים מתקדמים, כאשר תקן 1045 משמש שער כניסה מחייב לכל מבנה חדש. מבנה שאינו עומד בדרישות תקן בידוד תרמי 1045 נפסל לקידום ברישוי, ואינו יכול לגשת לקבלת דירוג אנרגטי לפי ת"י 5282 או להסמכה לבנייה ירוקה. בעוד שתקן 1045 בוחן את כושר הבידוד הפיזי של רכיבי המעטפת הבודדים, תקן 5282 מבצע סימולציה שנתית של צריכת האנרגיה הכוללת ומשקלל את אוריינטציית המבנה וגודל החלונות לצד ההצללות ומערכות מיזוג האוויר. התאמת המעטפת לדרישות התרמיות היא תנאי סף לקבלת ניקוד אנרגטי, המהווה מרכיב מכריע בתהליך של עמידה בתקן 5281 עבור יזמים וקבלנים.

מעטפת המתוכננת מעבר לדרישות המינימום של תקן 1045 מאפשרת לשפר את הדירוג האנרגטי של המבנה לפי תקן 5282 מרמה בסיסית לרמות גבוהות יותר. שיפור זה מתבטא בצמצום עומסי התפעול ועלות מחזור החיים (Life Cycle Cost) של הפרויקט. משרדנו מלווה את צוותי התכנון בבחינת החלופות השונות כבר בשלב הסקיצה, במטרה לאזן בין עובי הבידוד לבין שטחי החלונות ומערכות ההצללה, ובכך להשיג את הניקוד המרבי הנדרש ברשויות המקומיות ללא עלויות בנייה עודפות.

תהליך הפקת נספח תרמי להיתר בנייה ודרישות הוועדות

הנספח התרמי כולל חישובים, טבלאות חומרים ופרטי מפגש מפורטים

הגשת בקשה להיתר בנייה מחייבת לצרף נספח בידוד תרמי שמהנדס מוסמך ערך וחתם עליו, והנספח הוא תנאי סף לבדיקת הבקשה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הנספח התרמי כולל חישובים הנדסיים מפורטים לכל טיפוסי הקירות, הגגות, הרצפות והפתחים לצד טבלאות חומרים המפרטות עוביים ומקדמי מוליכות ושרטוט פרטי מפגש המוכיחים מניעת גשרים תרמיים. שילוב יועץ אנרגיה וסביבה מנוסה מספק ליווי בהליכי היתר בנייה ומבטיח שהמסמכים התרמיים יאושרו ללא עיכובים מיותרים בוועדה המקומית. עריכת הדו"ח נשענת על קבלת תוכניות אדריכליות סופיות, חתכים מפורטים ומפרטי פתחים, המועברים למידול הנדסי ייעודי המפיק את מסמכי העמידה בתקן.

תיאום הנדסי רציף בין יועץ האנרגיה לצוות התכנון

הצלחת תהליך הרישוי תלויה בסנכרון הדוק בין יועץ האנרגיה, האדריכל ומהנדס הקונסטרוקציה. שינוי שמבצע הקונסטרוקטור בעובי עמוד בטון, או החלטה של האדריכל להחליף מערכת אלומיניום כדי להגדיל את שטח המפתח, משנים מיידית את מאזן המעבר התרמי ומחייבים עדכון של חישובי הנספח. התכנון של GreEngineering נשען על ראייה אינטגרטיבית שבה כל שינוי גאומטרי או מבני נבחן בזמן אמת מול דרישות התקן, במטרה לשמור על תאימות מלאה לחוק ולמנוע מצב שבו אי-התאמה בין תוכניות הקונסטרוקציה לתוכניות האדריכלות מעכבת את מתן ההיתר.

שלבי קבלת החלטות תרמיות מול גורמי הרישוי והתכנון

ניהול נכון של ממשקי התכנון התרמי לאורך שלבי הפרויקט, מהתוכניות הראשונות של האדריכל ועד האלמנט האחרון, מאפשר ליזמים לשלוט בתהליך העמידה בדרישות הרישוי. החלטות המתקבלות בשלב מוקדם ביחס לחומרי השלד, עובי שכבות הבידוד ומערכות הפתחים קובעות את יכולת המבנה לעמוד בדרישות התקן ללא חריגות מקווי בניין וללא פגיעה בחלל השימושי. הטבלה הבאה מרכזת את רכיבי המעטפת המרכזיים, את האתגר ההנדסי הנלווה לכל אחד מהם ואת הדרישה המעשית המועברת לבדיקת גורמי הרישוי בוועדה המקומית.

כאשר צוות התכנון מבסס את מפרטי הפרויקט על ניתוח הנדסי מוקדם, תהליך אישור הנספח התרמי מתנהל מול הרשויות במסלול מהיר ותקין.

שאלות נפוצות

פרויקטים מורכבים מחייבים דיוק הנדסי כבר משלבי התכנון הראשוניים כדי להבטיח עמידה מלאה בתקן 1045 ולמנוע עיכובים בהליכי הרישוי. אם אתם מתכננים פרויקט חדש או מקדמים תוספת בנייה וזקוקים לחישוב תרמי מדויק ולעריכת נספח מאושר, דברו איתנו בטלפון 054-3968121 או פגשו אותנו במשרדנו ברחוב ויצמן 130 בכפר סבא לבחינת מאפייני המעטפת וההתאמה לדרישות הרגולציה.

על הכותב

אביעד בראון, מנכ״ל GreEngineering

מוביל משרד להנדסת סביבה ואנרגיה מכפר סבא המתמחה בתכנון, ייעוץ וליווי פרויקטים לבנייה ירוקה לפי תקן 5281, תכנון ומידול תרמי לפי תקני 1045 ו-5282, מידול רוחות והצללות, סקרי אנרגיה ואנרגיה מתחדשת, תכנון סביבתי לתב"עות ולהיתרי בנייה ותכנון פתרונות אשפה. במשרד מועסקים מהנדסים, אדריכלים ומתכננים בתחומי הנדסת אנרגיה, תעשייה וניהול ואיכות הסביבה, והוא ליווה למעלה מ-2,000 פרויקטים ברחבי הארץ, מבתים פרטיים ועד שדות תעופה, בתי חולים ומתחמי מגורים בקנה מידה לאומי.