דירוג כוכבים לפי תקן 5281 מכון התקנים

תקן 5281 לבנייה ירוקה קובע את אמות המידה להסמכת מבנים בישראל

יזם שמגיש היום בקשה להיתר מגלה שהדרישות הסביבתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מרישוי הבנייה, כי דרישות הקיימות במערכת התכנון בישראל התרחבו. תקן 5281 של מכון התקנים מגדיר את אמות המידה ההנדסיות לבנייה בת קיימא, וקובע מערכת בדיקה מובנית לפרויקטים חדשים ולמבנים קיימים. התקן מבוסס על צבירת ניקוד על פי פרקים מקצועיים, ומעניק דירוג כוכבים לבנייה ירוקה לפי היקף העמידה ביעדים המוגדרים בכל חלק. בדרך לאישור רשמי ממכון התקנים מבררים היזמים והמתכננים אם התקן חל על הפרויקט ואיך מסווגים אותו, עומדים בתנאי הסף וצוברים ניקוד ולבסוף מכינים את אוגדן הראיות. במשרד GreEngineering אנחנו מלווים מסלול זה מהסקיצה הראשונה ועד התעודה, ובסיכום המאמר תדעו להחליט באיזה שלב לצרף את יועץ הבנייה הירוקה ומה לדרוש מכל איש מקצוע בצוות.

זמן קריאה: 8 דקות

מהו תקן 5281 של מכון התקנים ומה הוא בודק בפועל?

התקן בוחן את הפרויקט בשלושה רבדים מצטברים, מהתכנון המוקדם דרך הביצוע באתר ועד התיעוד ההנדסי השוטף. לא מספיק לשרטט פתרונות נכונים, כי צריך גם להוכיח אותם באופן שיטתי בחישובים, בהדמיות ובראיות פיזיות ממהלך הבנייה. תנאי הסף הם רף מחייב, ופרויקט שלא עומד בו לא יקבל הסמכה כלל. הניקוד נצבר בסעיפי הבחירה שבכל פרק. רמת הדירוג קובעת את מספר הכוכבים הסופי של המבנה, ואילו אוגדן ראיות מרכז את כלל האישורים המאמתים את הביצוע עבור הגורם הבודק.

התקן מחולק לפרקים מקצועיים של אנרגיה ומים, חומרים ופסולת, תחבורה ובריאות ואיכות סביבה פנימית וכן ניהול אתר הבנייה וחדשנות. פרק האנרגיה בוחן את מעטפת המבנה ואת יעילות מערכות המיזוג והתאורה, ובודק שבחללי הפנים נשמרת נוחות אקלימית. פרק המים מתמקד בהפחתת צריכה ובאמצעי ניקוז והחדרה, ואילו פרק החומרים מעודד שימוש במוצרים בעלי תעודות סביבתיות מוכרות. פרקי הפסולת והתחבורה דורשים מתקנים ייעודיים להפרדת אשפה ופתרונות שמעודדים תנועה בת קיימא, ופרק איכות הסביבה הפנימית עוסק באוורור, בתאורה טבעית ובאיכות אקוסטית.

האם תקן 5281 הוא חובה או וולונטרי ומה זה אומר ליזם?

דרישות הרישוי קובעות מתי דירוג הכוכבים הופך לתנאי היתר מחייב

השילוב בין רגולציה ארצית להנחיות מרחביות ברשויות המקומיות יצר רף רישוי אחיד שמחייב מבנים רבים לעמוד בהוראות התקן. היזם נדרש להטמיע אותן כבר בבקשה הראשונית להיתר, שכן הרשויות מתנות את התקדמות הרישוי בהצגת התקשרות עם מעבדה מאושרת ובאישור עקרוני של מסמכי השלב המקדמי. ברמת המינימום הרגולטורית נדרש בדרך כלל דירוג בסיסי של כוכב אחד, אך תנאי מכרז, הסכמי פיתוח ומדיניות תכנונית עירונית מציבים לעיתים קרובות דרישה מחמירה יותר של שני כוכבים.

קיימת הבחנה ברורה בין חובה שמקורה בתקנות התכנון והבנייה לבין דרישה שנובעת ממסמכי מכרז מול גופים ציבוריים או מוסדיים. כדי להבין מה בדיוק חל על הפרויקט שלכם, כדאי להכיר את הליך תקן 5281 מהלכה למעשה לפני שמגדירים יעד סופי לתכנון. מנהל הפרויקט נדרש לברר בשלב הייזום מהן הדרישות המדויקות המופיעות בתיק המידע להיתר, האם התב"ע החלה על המגרש כוללת נספח סביבתי מחמיר, והאם החוזה מול המזמין מכתיב דירוג כוכבים לבנייה ירוקה ברמה מוגדרת. בירור מוקדם מונע תכנון כפול ושינויי מפרט מאוחרים.

ההשלכה הישירה של הדרישה היא חלוקת אחריות הנדסית מדויקת בין כלל יועצי הפרויקט. האדריכל אחראי על העמדת המבנה ופתחי האור ומהנדס המיזוג על נצילות גבוהה של המערכות, ואילו יועץ האינסטלציה מחויב באביזרים חוסכי מים והקונסטרוקטור מתאם את סוגי הבטון ורכיבי המעטפת. כשרשות מקומית דורשת שני כוכבים, הדבר מעוגן כתנאי מפורש בהחלטת הוועדה המקומית, וההיתר לא יימסר ליזם ללא אישור שלב מקדמי מטעם מכון התקנים או מעבדה מוסמכת.

על אילו סוגי מבנים חל התקן ואיך מסווגים פרויקט נכון?

סדרת תקני 5281 בנויה מחלקים נפרדים המותאמים לייעוד המבנה, ולכן הדרישות הטכניות, תנאי הסף וחלוקת הניקוד משתנים בהתאם לשימוש המתוכנן. התקן כולל חלקים ייעודיים לבנייני מגורים ומשרדים ומסחר, למוסדות חינוך ובריאות, לבתי מלון ולמבני ציבור. חלק המגורים שם דגש על בידוד תרמי של המעטפת ועל אוורור טבעי והצללות, ואילו חלק המשרדים והמסחר בוחן לעומק את יעילות מיזוג האוויר ותאורת הפנים ואת אמצעי הניטור. הגדרות התחולה המלאות מפורטות בחלק 0 של התקן שבאתר מכון התקנים, והוא משמש בסיס מתודולוגי לכל חלקי הסדרה.

קביעת סיווג בפרויקט מעורב שימושים

כשפרויקט משלב כמה ייעודים, כגון קומות מסחר ומשרדים שמעליהן מגדל מגורים, סיווג המסלול נקבע לפי השימוש הדומיננטי ולפי חלוקת השטחים והדרישות המפורטות בתיק המידע להיתר. מומלץ לנעול את מסלול הבדיקה מול הגורם הבודק כבר בשלב התכנון הראשוני כדי למנוע מצב שבו הפרויקט מתוכנן לפי מערכת קריטריונים שאינה תואמת את דרישת המעבדה. שינוי מסלול במהלך הרישוי כופה חישובים תרמיים חדשים, עדכון של מפרטי המערכות והכנה מחודשת של נספחים, מה שמוביל לעיכובים ישירים בלוחות הזמנים של הפרויקט.

הבחנה בין מבנה חדש לבין שיפוץ או תוספת בנייה

במבנה חדש יש חופש הנדסי מלא בקביעת האוריינטציה, פתחי המעטפת והמערכות האנרגטיות, ואילו בשיפוץ או בתוספת בנייה השלד הקיים מגביל חלק מהסעיפים. השאלה אם שיפוץ או תוספת בנייה מחויבים בעמידה בתקן תלויה בהיקף השטח המתווסף ובתנאי ההיתר שקבעה הוועדה המקומית, ולכן כדאי לברר זאת ישירות מול הרשות ומול מכון התקנים. בצמוד לתקן 5281 נבחן לעיתים קרובות גם ת"י 5282 העוסק בדירוג אנרגטי של יחידות דיור ומבנים, וכדאי לוודא שהדוחות מתיישבים זה עם זה, כך שהמודלים התרמיים יתאימו למסמכי הרישוי.

מה ההבדל בין תכנון ירוק עקרוני לבין קבלת דירוג רשמי?

דירוג רשמי מתרגם כוונה תכנונית לסעיף מדיד עם חובת הוכחה

הדרישה לעמידה בדירוג כוכבים רשמי שינתה את אופן הטיפול ברכיבי הקיימות בפרויקטים הנדסיים. תכנון ירוק עקרוני מייצג גישה סביבתית הכוללת שילוב של פתרונות בידוד, חלונות כפולים או הצללות לפי שיקול דעתו של צוות התכנון, אך ללא מחויבות למסגרת הוכחה מוגדרת. לעומת זאת, מסלול דירוג רשמי מתרגם כל כוונה תכנונית לסעיף מדיד בתקן הדורש חישוב כמותי, אימות מפרטים והצגת ראיות חותכות מגורמי בדיקה מוסמכים כדי לזכות בניקוד המבוקש.

בפועל מתרחשים מקרים שבהם פרויקט מתוכנן עם מערכות מתקדמות ורכיבי מעטפת איכותיים, אך נכשל בקבלת דירוג כוכבים לבנייה ירוקה בגלל היעדר תיעוד מתאים, אי ביצוע בדיקות מעבדה בזמן או החמצה של תנאי סף מנהלי. כשהיזם מגדיר מסלול רשמי בשלב מוקדם, כל החלטה הנדסית מתקבלת בהתאם לדרישות הניקוד, והמפרטים ננעלים מראש עם דרישה מפורשת לאישורי מוצר מתאימים. מי שמטפל בזה מאוחר נאלץ להוכיח ביצוע בדיעבד, וסעיפים נפסלים כי חסרות תעודות משלוח ובדיקות בטון מתאימות, או שאין תיעוד מצולם של שכבות הבידוד לפני שנסגרו.

במה שונות דרישות התכנון בכוכב אחד ובשני כוכבים?

הפער בין כוכב אחד לשני כוכבים משפיע באופן ישיר על רמת המעורבות של צוות התכנון ועל גמישות המפרטים. דירוג כוכב אחד הוא רמת הבסיס הנדרשת ברישוי, והוא מתמקד בעמידה בכל תנאי הסף ובצבירת ניקוד מינימלי דרך סעיפים בעלי השפעה תפעולית מוגבלת. לעומת זאת, השגת שני כוכבים דורשת צבירת ניקוד גבוה יותר באופן מובהק ומחייבת התערבות מעמיקה ברכיבי מעטפת המבנה, במערכות האלקטרומכניות ובניהול משאבי האתר.

המשמעות ההנדסית של דירוג כוכב אחד

דירוג כוכב אחד הוא היעד הנפוץ ביותר בפרויקטים שבהם התקן נדרש כחלק מתנאי ההיתר הסטנדרטיים של הרשות המקומית. הדגש המרכזי במסלול זה הוא היצמדות קפדנית לכל תנאי הסף של התקן, תוך בחירת סעיפי ניקוד ודאיים שאינם מטילים עומס ביצועי חריג על הקבלן. במסלול הזה אין צורך לשנות מהותית את שלד המבנה או להטמיע טכנולוגיות ניסיוניות, אבל צריך תיאום הדוק כדי שכל סעיף ייתמך במסמכים הנדסיים תקניים.

תכנון מעטפת ומערכות בדירוג שני כוכבים

כשהיעד הוא שני כוכבים, אי אפשר להסתפק בסעיפים מנהליים בלבד, והפרויקט נדרש לייעל את המעטפת ואת המערכות האנרגטיות. על עובי הבידוד וסוגי הזיגוג, על מיקום ההצללות ועל מסת השלד מחליטים כבר בשלב הסקיצה הראשונית, וכדי לעמוד ביעדים כדאי לשלב תכנון תרמי מתקדם למבנים שממקסם את הנקודות בפרק האנרגיה. צריך גם להתקין מערכות לניטור צריכת החשמל והמים, להגדיל את שטחי הגינון שמחדירים מים ולבחור תאורה יעילה במיוחד בכל השטחים הציבוריים.

כשלים שכיחים בדרך להשגת דירוג שני כוכבים

פרויקטים שמכוונים לשני כוכבים נתקלים בקשיים כשמפרטי המכרז אינם מסונכרנים עם תוכניות העבודה וכתבי הכמויות. שינוי של סוג בלוק או החלפת מפרט אלומיניום בשלב הביצוע ללא תיאום עם יועץ הבנייה הירוקה עלולים לגרור אובדן ניקוד מיידי בפרק האנרגיה. כשל נוסף מתרחש כשהקבלן אינו אוסף בזמן תעודות משלוח המעידות על תכולת חומר ממוחזר בבטון ובפלדה, ובכך נשמטת האפשרות לצבור נקודות קריטיות בפרק החומרים. המעבר בין דרגות הדירוג נקבע לפי טבלאות הניקוד המוגדרות בחלק הרלוונטי של התקן בגרסתו התקפה.

איך פועל מנגנון הניקוד בתקן 5281 וכמה נקודות נדרשות?

כמות הניקוד הנדרשת משתנה לפי ייעוד המבנה וחלק התקן

מנגנון הניקוד בתקן 5281 אינו מבוסס על מספר נקודות אחיד וקבוע התקף לכל המבנים באשר הם. סך הניקוד הנדרש להשגת כל רמת כוכב משתנה בהתאם לייעוד הפרויקט, לחלק הספציפי בסדרת התקנים ולמהדורת התקן המאושרת ברשות המקומית. לכן, על צוות התכנון לבחון את טבלת הניקוד המעודכנת בחלק התקן המתאים מול מכון התקנים, במקום להסתמך על הנחות עבודה כלליות שאינן תואמות את המקרה הנדון.

התקן מחולק לפרקים נושאיים, ובכל פרק מוגדרים סעיפי חובה וסעיפי רשות בעלי ניקוד מוגדר. בשלב ראשון נדרש הפרויקט לעמוד בכל תנאי הסף של הפרקים הרלוונטיים, כי בלי עמידה בהם הניקוד שנצבר לא יוכר. בשלב השני צובר הפרויקט נקודות בסעיפי הבחירה, והסכום המצטבר שלהן קובע את רמת דירוג הכוכבים. לצוות הפרויקט יש גמישות בבחירת הסעיפים שבהם ישקיע את המאמץ, לפי מאפייני המגרש, מגבלות התכנון ושיקולי העלות ההנדסית.

סיווג סעיפי הניקוד לפי רמת מורכבות הנדסית

קיימת הבחנה ברורה בין סעיפי ניקוד הנשענים בעיקר על תכנון והסדרה מנהלית לבין סעיפים המחייבים התערבות פיזית מורכבת. סעיפים פשוטים יחסית הם חניית אופניים, תוכנית לניהול פסולת, מקום לקומפוסט ונהלים קפדניים לתפעול האתר בזמן ההקמה. סעיפים אלה תלויים במשמעת תכנונית ובתיעוד נכון יותר מאשר במפרטים חריגים.

לעומת זאת, סעיפי הניקוד המורכבים דורשים החלטות מערכתיות כבדות משקל בפרקי האנרגיה, המים והחומרים. ניקוד אנרגטי גבוה מחייב מעטפת מבודדת היטב למניעת גשרי קור, התקנת יחידות מיזוג מתקדמות ושילוב מערכות פוטו וולטאיות לייצור חשמל. סעיפי החומרים דורשים שימוש במוצרים בעלי הצהרות סביבתיות מוכרות ורכש בטון ובלוקים בעלי תו ירוק. כדי לנהל את התהליך נכון, משרדנו בונה עבור כל פרויקט טבלת מעקב פנימית המפרטת לכל סעיף את הניקוד הצפוי ואת הגורם האחראי, את הראיה הנדרשת ואת השלב המדויק שבו יש להפיק את המסמך.

תנאי סף בתקן והאופן שבו אי עמידה בהם פוגעת בדירוג

התקן קובע תנאי סף קשיחים בכל פרק, ולכן שלבי הפרויקט תלויים זה בזה. תנאי סף הוא דרישת חובה שאינה מעניקה ניקוד נוסף, אבל בלעדיה הבדיקה לא נמשכת. כשל בסעיף חובה בודד פוסל את ההסמכה כולה ללא קשר ליתר ההישגים. גם במצב שבו פרויקט צבר ניקוד עודף המאפשר תיאורטית הגעה לשני כוכבים, היעדר עמידה בתנאי סף יחיד בפרק האנרגיה, המים או האתר ימנע מהפרויקט אפילו כוכב אחד מטעם מכון התקנים.

ההבדל העקרוני בין תנאי סף לסעיף ניקוד רגיל נעוץ באפשרות הבחירה. בסעיפי ניקוד רגילים יכול צוות הפרויקט לוותר על סעיף שאינו מתאים לאופי הבינוי, ואילו בתנאי סף אין מרחב תמרון. מקרים טיפוסיים לאובדן דירוג מתרחשים כשהקבלן אינו מזמין בדיקת מעבדה לאימות בידוד אקוסטי לפני סגירת מחיצות גבס, או כשתוכניות האינסטלציה אינן מציגות התקנת חסכמים בכל הברזים כנדרש בתקן. ליקויים אלה אינם נובעים מחוסר רצון הנדסי, אלא מהיעדר פיקוח ממוקד על סעיפי החובה.

הדרך המקצועית לניהול סיכוני תנאי הסף היא מיפוי מלא שלהם כבר בפגישת ההתנעה של הפרויקט. עבור כל תנאי סף מוגדר יועץ ייעודי שאחראי על עריכת המפרט התואם, ונערכת בקרת ביניים מקיפה לקראת כל שלב הגשה. תנאי סף המזוהים בשלב התוכניות הראשוניות נפתרים בקלות בעדכון של מקרא התוכנית או הנחיות המפרט. לעומת זאת, גילוי מאוחר של כשל בתנאי סף בעת סיום שלד המבנה כופה פירוק של אלמנטים או שינויים מורכבים במערכות קיימות.

שלבי העבודה מול מכון התקנים משלב התכנון ועד קבלת התעודה

התהליך נמשך לכל אורך חיי הפרויקט ומסתיים בתעודה שמאפשרת טופס 4

התהליך מול מכון התקנים או מעבדה מאושרת מובנה לאורך חיי הפרויקט, ומתבסס על שתי אבני דרך עיקריות, שלב א' שמוקדש לבדיקת התכנון המפורט ושלב ב' שמתמקד בבדיקת הביצוע והגמר. עבודה הנדסית מובנית דורשת הגשת מסמכים שלמה, תיאום סיורי שטח ובקרה קפדנית על מפרטי הרכש. התהליך מתחיל בפתיחת התיק במעבדה הבודקת ומסתיים רק לאחר הנפקת תעודת הסמכה רשמית המשמשת תנאי לקבלת תעודת גמר וטופס 4 מהרשות המקומית.

שלב האפיון והגדרת היעד המוקדם

בשלב האפיון הראשוני נקבע יעד הכוכבים של הפרויקט בהתאם לדרישות התב"ע, לתנאי המכרז ולמסגרת התקציב של היזם. בשלב זה מאתרים את מסלול התקן המדויק לפי חלקי התקן הרלוונטיים ומבצעים סימולציה ראשונית של צבירת הניקוד. כבר בשלב פתיחת תיק המידע חשוב לוודא אילו דרישות סביבתיות נכללות במסמכי הרישוי, ולכן הטיפול בהיתרי הבנייה צריך לפעול בתיאום ישיר עם יועץ הבנייה הירוקה כדי למנוע סתירות בין תוכנית ההגשה להנחיות התקן.

תכנון מפורט ונעילת מפרטי ביצוע

בשלב התכנון המפורט הופכות דרישות הניקוד למסמכים חוזיים, ובהם המפרטים הטכניים והנספחים התרמיים, תוכניות האינסטלציה וכתבי הכמויות. שלב זה מגיע לשיאו בהגשת מסמכי שלב א' לגורם הבודק. לשם כך עובדים לפי מסמך דרישות לשלב מקדמי של מכון התקנים, שמפרט את הדוחות והתחשיבים הנדרשים לאישור התוכניות לפני שמתחילות העבודות באתר.

בקרה באתר ואיסוף ראיות מהשטח

שלב הביצוע דורש משמעת תיעוד רציפה מצד מנהל העבודה ומהנדס הביצוע של הקבלן הראשי. כל חומר שנכנס לאתר, מהבטון והבלוקים ועד הריצוף והצבעים והדבקים, נרשם גם במאגר הראיות יחד עם תעודות המשלוח ואישורי הטיב והתו הירוק שלו. במקביל נדרש תיעוד צילומי של שכבות תשתית, בידוד קירות ומערכות איטום לפני שהן מכוסות בשכבות הגמר. כדי להבטיח את אישור שלב ב', משרדנו מספק לצוות הביצוע נוהל ברור לקליטת חומרים ומבצע בקרה שוטפת על המסמכים הנאספים.

משך הבדיקה ואישור הגורם הבודק

משך הזמן הנדרש להשלמת הבדיקה ואישור השלבים תלוי בשלמות תיק המסמכים, במורכבות הפרויקט ובעומס העבודה במעבדה הבודקת. הגשה מסודרת הכוללת את כלל החישובים ללא פערים מקצרת את סבבי ההערות. הגורם הבודק מוציא דוח ליקויים מקצועי, ורק אחרי שהצוות ההנדסי משיב על כל הליקויים מונפק האישור הנדרש לוועדה המקומית.

מי מוסמך לבדוק עמידה בתקן ומה כולל אוגדן הראיות?

הדרישה הרגולטורית להוכחת ביצוע בידי גורם בלתי תלוי הפכה את אוגדן הראיות למסמך מחייב. את הבדיקה וההסמכה של מבנים לפי תקן 5281 מבצעות מעבדות מאושרות הפועלות מכוח חוק התקנים ומחזיקות בהסמכה רשמית לבדיקת מבנים ירוקים. מכון התקנים הישראלי הוא הגוף שכתב ומפרסם את התקן, והוא משמש גם כמעבדה בודקת לצד מעבדות פרטיות מוסמכות נוספות. יזם רשאי להתקשר עם כל מעבדה מאושרת לפי שיקול דעתו, אך תהליך הבדיקה ודרישות האימות מבוססים על הוראות התקן הרשמי.

אוגדן הראיות הוא התיק ההנדסי המרכז את כלל ההוכחות המאמתות את העמידה בסעיפי התקן שנבחרו לפרויקט. באוגדן נמצאות התוכניות האדריכליות המאושרות ודוחות החישוב האנרגטיים, לצד נספחי התאורה הטבעית והאוורור. הוא כולל גם את תוצאות בדיקות המעבדה של רכיבי השלד ואת תעודות הבדיקה האקוסטיות, את אישורי מכון התקנים לאביזרי האינסטלציה ואת תעודות המשלוח שמעידות על רכש חומרים מתאימים. כל סעיף ניקוד בטבלת המעקב מקושר למסמך ראיה ספציפי הכולל תאריך, חתימת מהנדס ואסמכתא מקצועית.

הניסיון ההנדסי מלמד כי השלמת מסמכים בדיעבד לקראת סיום הפרויקט היא פעולה בלתי אפשרית בחלק ניכר מסעיפי התקן. רכיבי שלד שנוצקו, לוחות בידוד שכוסו בטיח וצנרות שהוטמנו אינם ניתנים לבדיקה חוזרת ללא הרס. גם בדיקות אקוסטיות ובדיקות תרמיות חייבות להתבצע בשלבי בנייה מוגדרים. איסוף שיטתי בזמן אמת הוא הדרך לקבל את התעודה בלי לעכב את טופס 4.

אילו טעויות נפוצות פוגעות בהגשה ואיך נמנעים מהן?

הטעויות שפוגעות בניקוד הפרויקט נובעות ברובן מפערי סנכרון וניהול לקוי בין הגורמים השונים. התחלה מאוחרת של ליווי הבנייה הירוקה כופה ניסיון להתאים תוכניות נעולות לדרישות התקן, במקום להטמיע את הפתרונות באופן טבעי. הפתרון הוא שילוב יועץ סביבתי בשלב הסקיצות הראשוני. שינויי מפרט במהלך המכרז ללא אישור מוקדם גוררים אובדן של נקודות אנרגיה, וכדי למנוע זאת נועלים את המפרט הסביבתי כחלק בלתי נפרד מחוזה הקבלן. את אי העקביות בין תוכניות הגרמושקה לתוכניות העבודה של היועצים פותרים בבקרת תיאום תוכניות מקדימה. את איסוף הראיות הלקוי בשטח פותרים כשמנחים את מנהלי העבודה וקובעים נוהל מחייב לקבלת תעודות משלוח בכל יציקה ואספקה.

ניהול פערים כאשר מתגלה חוסר ניקוד בשלב הביצוע

כשמתגלה חוסר בניקוד לקראת סיום עבודות השלד, נדרש ניהול פערים שיטתי ומבוקר. בשלב ראשון מבצעים בדיקת פערים הנדסית מול טבלת הניקוד המאושרת משלב א', ומסווגים אותם לליקויי תיעוד שאפשר להשלים מול הספקים, לשינויי ביצוע שאפשר לתקן בשטח ולפערים תכנוניים שדורשים פתרון חלופי. בשלב השני בוחנים אילו סעיפי רשות חדשים אפשר ליישם מהר כדי לפצות על הנקודות החסרות, למשל הצללות נוספות או שדרוג תאורת החוץ או צמחייה חסכונית במים, ומתאמים את השינוי ישירות מול הגורם הבודק במעבדה.

צ'קליסט בקרה הנדסית לפני הגשת מסמכים

לפני שמוסרים את תיק הפרויקט לבדיקת המעבדה המוסמכת, צוות הניהול צריך לוודא שהתנאים המרכזיים הבאים מתקיימים בתיק המסמכים:

• יעד דירוג הכוכבים מוגדר באופן חד משמעי ותואם את תנאי ההיתר והמכרז.
• מסלול התקן הרלוונטי ננעל מול המעבדה הבודקת לפי חלקי התקן התקפים.
• כל תנאי הסף מופו, ונכללות הוכחות מלאות לעמידה בהם בנספחים הייעודיים.
• מפרטי המעטפת, מערכות המיזוג והאינסטלציה עקביים בין תוכניות העבודה, הגרמושקה וכתבי הכמויות.
• מטעם הקבלן הראשי מונה אחראי לאיסוף ראיות בכל סעיף ביצועי.
• אוגדן הראיות מעודכן באופן שוטף וכולל תעודות, בדיקות מעבדה ותיעוד מצולם מהאתר.

השפעת ליווי הנדסי מוקדם על ניהול התכנון

שילוב של ייעוץ בנייה ירוקה ותכנון תרמי משלב התוכניות הראשוניות מייעל את קבלת ההחלטות ההנדסיות ומצמצם את הצורך בשינויי תוכניות יקרים בשלבי הרישוי והביצוע. כשמתכננים נכון מההתחלה, הפרויקט מנצל את המסה התרמית, כיווני הרוח והתאורה הטבעית כדי לצבור ניקוד במינימום תוספת של מערכות מורכבות. שיקולי עלות מחזור חיים מוכיחים כי תכנון מעטפת נכון מפחית את עומסי המיזוג השוטפים ותורם לתפקוד ארוך הטווח של המבנה עבור הדיירים ומנהלי הנכס.

שאלות נפוצות

משרד GreEngineering מלווה פרויקטים הנדסיים מורכבים בתחומי הבנייה הירוקה, התכנון התרמי ומידול זרימות אוויר בסימולציות CFD, החל משלב הסקיצה הראשונית ועד לקבלת תעודת גמר רשמית. צוות המהנדסים והאדריכלים במשרדנו מרכז תחת קורת גג אחת את כל הדרישות בתחומי המעטפת והאנרגיה, האשפה והסביבה, ועובד מול המתכננים והקבלנים ומול גורמי הבדיקה המוסמכים ברחבי הארץ. תכנון נכון של מסלול תקן 5281 נמדד בלוח זמנים שנשמר, במפרטים שאינם משתנים באמצע הביצוע ובתעודה שמגיעה בלי סבבי תיקון. אם אתם מתכננים פרויקט שהתקן חל עליו, דברו איתנו ונבחן יחד את מסלול הרישוי המיטבי להשגת דירוג ירוק תקני.

על הכותב

אביעד בראון, מנכ"ל GreEngineering

מוביל משרד להנדסת סביבה ואנרגיה מכפר סבא המתמחה בתכנון, ייעוץ וליווי פרויקטים לבנייה ירוקה לפי תקן 5281, תכנון ומידול תרמי לפי תקני 1045 ו-5282, מידול רוחות והצללות, סקרי אנרגיה ואנרגיה מתחדשת, תכנון סביבתי לתב"עות ולהיתרי בנייה ותכנון פתרונות אשפה. במשרד מועסקים מהנדסים, אדריכלים ומתכננים בתחומי הנדסת אנרגיה, תעשייה וניהול ואיכות הסביבה, והוא ליווה למעלה מ-2,000 פרויקטים ברחבי הארץ, מבתים פרטיים ועד שדות תעופה, בתי חולים ומתחמי מגורים בקנה מידה לאומי.