מהי בנייה ירוקה לפי מכון התקנים

תכנון בנייה ירוקה לפי תקן 5281, מהתב"ע ועד הביצוע באתר.

הדרישה לעמידה בבנייה ירוקה נכנסה אל תהליכי הרישוי של בנייה חדשה במגוון ייעודים והיקפים, ומרגע שהיא חלה על פרויקט היא מחייבת שרשרת החלטות תכנוניות שנסגרות מוקדם בהרבה ממה שנהוג להניח בשלב היזמי. ההשלכה ההנדסית ישירה, שכן העמדת המבנה ביחס לכיווני השמש, יחסי הזיגוג בכל חזית ואופן פתרון ההצללה נקבעים בשלבים שבהם טרם התגבש צוות היועצים המלא, ולעיתים הם מקובעים כבר בהוראות התב"ע. מרבית הפערים שמתגלים בבדיקה מול הגורם הבודק נובעים מסדר עבודה שבו נושא בת קיימה נפתח אחרי שהתכנון האדריכלי כבר יצא לדרך, ולא מהיעדר ידע הנדסי בצוות.

המאמר הזה מסודר לפי סדר ההחלטות בפרויקט ולא לפי סדר התחומים בתקן, מכיוון שזהו הסדר שקובע אם דרישה מסוימת עוד ניתנת ליישום או שהיא הופכת לתיאום חוזר בין האדריכל, המהנדסים ומנהל הפרויקט. כל סעיף עונה על שלוש שאלות מעשיות, מה מוכרע בשלב הנדון, מי הכתובת לבדיקה, ומה המסמך הפיזי שנדרש להפיק.

זמן קריאה: 9 דקות

מהי בנייה ירוקה ומה נבחן בתיק ההיתר

בנייה ירוקה היא גישת תכנון, ביצוע ותחזוקה שמפחיתה את ההשפעה הסביבתית של המבנה לאורך מחזור חייו ומשפרת את איכות השהייה של המשתמשים בו, על בסיס קריטריונים מדידים ולא על בסיס הצהרת כוונות. הגורם הבודק אינו קורא עקרונות אלא חישובים, מפרטים, אישורים ותיעוד ביצוע שמוכיחים עמידה בסעיף מוגדר.

תרגום המושג לשפת תיק ההיתר מחייב הפרדה בין שתי שכבות שנוצרות בזמנים שונים לחלוטין. השכבה הראשונה היא החלטות פיזיות, ובהן העמדת המבנה, הרכב המעטפת, שטחי הזיגוג ומערכות המבנה. השכבה השנייה היא מערך ההוכחות, כלומר המודל האנרגטי, הנספחים התרמיים, מפרטי החומרים ותיעוד האתר. פרויקט שמטפל בשכבה הראשונה בלבד מגיע לבדיקה עם בניין סביר ועם תיק חסר. אנחנו בונים את שתי השכבות במקביל, מהתכנון המוקדם ועד קבלת התו, כך שכל החלטה תכנונית מקבלת בו זמנית את המסמך שנדרש לבסס אותה.

מה נחשב הוכחה בעיני הגורם הבודק

הוכחה היא מסמך שניתן להצליב עם התוכניות שהוגשו, ולא הצהרה כללית על איכות התכנון. תוכנית חזיתות שמראה מדף הצללה, מפרט זיגוג שתואם את החישוב התרמי ואישור ספק על תכונות החומר מצטרפים לראיה אחת, ואילו כל אחד מהם בנפרד אינו סוגר את הסעיף.

הפער בין בניין חסכוני באנרגיה לבין בנייה בת קיימה

בניין שמשיג ביצועים אנרגטיים טובים אינו בהכרח בניין שעומד במסגרת בת הקיימה המלאה, וההבדל הזה מייצר פער חוזר בתיקי רישוי. דירוג אנרגטי לפי ת"י 5282 ובידוד תרמי לפי ת"י 1045 עוסקים בעומסי החימום והקירור של המבנה, בעוד שמסגרת הבנייה הירוקה בוחנת גם צריכת מים, בחירת חומרים, ניהול פסולת, איכות אוויר פנים, אור טבעי, נגישות לתחבורה ציבורית וניהול האתר בזמן הביצוע.

פרויקט מגורים שהשיג מעטפת חזקה ומערכות מיזוג יעילות, אך לא הגדיר נהלי הפרדת פסולת באתר ולא שמר תיעוד פינוי מסודר, מגיע לשלב הבדיקה כאשר חלק מהקריטריונים כבר אינם ניתנים להשלמה בדיעבד. היתרון האיכותי שהמעטפת המתוכננת היטב מקנה הוא נוחות תרמית לאורך רוב שעות השנה ותלות מופחתת בהפעלת מערכות, אך יתרון זה אינו מחליף את יתר תחומי התקן.

ההיקף הרחב מחייב גם ניתוחים משלימים שאינם אנרגטיים. שמישות המרחב הציבורי סביב המבנה נבחנת בעזרת מכניקת זורמים חישובית ובעזרת נספחי הצללה, וניתוחים אלה מקבלים משקל מכריע בבנייה לגובה. הרחבה מקצועית בנושא מופיעה בעמוד מידול CFD ומשטרי רוח בערים.

תקן 5281 והתחומים שהוא מגדיר

התקן הישראלי לבנייה בת קיימה, ת"י 5281, מגדיר מסגרת קריטריונים לבחינת מבנים לפי סוגי שימוש שונים, ובהם מגורים, חינוך, מלונאות, מסחר, תעסוקה, מוסדות בריאות ומבני ציבור. המסגרת מחולקת לתחומי תוכן, ובהם אנרגיה, מים, חומרים, פסולת, בריאות ורווחת המשתמש, תחבורה, ניהול אתר וחדשנות, כך שכל תחום נבדק בכלים משלו ומול מסמכים משלו. סקירה אקדמית בעברית על מבנה התקן ותחומיו מפורסמת באתר אוניברסיטת תל אביב.

העיקרון המרכזי בתקן משלב בין צבירת קריטריונים לאורך התחומים לבין עמידה בדרישות חובה שאינן נתונות לבחירה. אין דרך לבחור מסלול קל אחד ולהתעלם מיתר התחומים, שכן דרישות החובה חוסמות את התיק גם כאשר הצבירה הכללית נראית תקינה. הרחבה מעשית על אופן היישום של הדרישות בפרויקט מופיעה בעמוד תקן 5281 מהלכה למעשה, שכתוב מנקודת המבט של צוות התכנון ולא מנקודת המבט של הרגולטור.

מכון התקנים כגוף שמגדיר את מתודולוגיית הבדיקה

מכון התקנים הישראלי הוא הגוף הרשמי שמפרסם את התקן, מתחזק את גרסאותיו ומגדיר את מתודולוגיית הבדיקה שלפיה נבחנים פרויקטים המבקשים להוכיח עמידה בו. מטא המידע הרשמי על התקן ועל חלקיו מתפרסם בעמוד התקן באתר מכון התקנים, וזה המקור שממנו נדרש לעבוד כאשר מתעוררת מחלוקת פרשנית מול גורם מאשר.

התפקיד הזה יוצר מסגרת אחידה לכלל הפרויקטים בארץ, ובכך הוא מייצר גם את החובה המעשית שנופלת על היזם וצוות התכנון. בדיקה מתבצעת מול מסמכים בפורמט מוגדר, ולכן חישוב שנעשה נכון אך לא הוצג בשפה שהבודק מכיר יידרש בהגשה חוזרת. הפרקטיקה שאנחנו מיישמים בפרויקטים היא הכנת התיק לפי המתודולוגיה מהרגע הראשון, כולל שמירת גרסאות התוכניות שעליהן בוצע כל חישוב.

ההפרדה בין מי שמפרסם את התקן לבין מי שמאשר את הבקשה להיתר חשובה גם לניהול לוחות זמנים. מסגרת הבדיקה נקבעת ברמה הארצית, בעוד שהדרישות הפרוצדורליות להגשה נקבעות ברמת הרשות המקומית, ושתי הרמות אינן מתעדכנות באותו קצב.

תחולת הדרישה נבחנת מול הוועדה המקומית

העמידה בדרישות בנייה ירוקה הפכה חלק מתהליכי הרישוי עבור בנייה חדשה במגוון ייעודים והיקפים, ולפיכך הפרויקט נדרש לבחון את תחולתה לגופו מול הוועדה המקומית ולא לפי כלל אצבע. רשויות מסוימות מפרסמות מדיניות עירונית מפורטת שמוסיפה דרישות הגשה והוכחה מעל למסגרת הארצית, ובחינה של המדיניות הזו לפני הגשת הבקשה חוסכת סבב תיקונים שלם. היבטים ניהוליים ביישום הבנייה הירוקה בישראל נסקרו גם בדוח מבקר המדינה בנושא בנייה ירוקה.

ההשוואה בין שלב התב"ע לשלב היתר הבנייה היא נקודת ההכרעה הפחות מוכרת בתהליך. בשלב התב"ע נקבעים קווי בניין, גבהים, יחסי מסות ומרווחים, וכל אלה מגדירים את מרחב הפעולה של האוריינטציה וההצללה ההדדית, בעוד שבשלב ההיתר נותרים בעיקר פרטי מעטפת ומערכות. הטמעת דרישות בת קיימה בשלב הסטטוטורי המוקדם מאפשרת לפתור בעיות בהעמדה, ואילו הטמעה בשלב ההיתר מותירה פתרונות מקומיים בלבד.

מבנה חדש מול מבנה קיים ותוספת בנייה

דרגות עמידה בתקן ועקרון הכוכב הראשון

התקן מגדיר דרגות עמידה שונות, ורמת הכניסה המוכרת בשפה המקצועית כ"כוכב אחד" משמשת ברוב הפרויקטים כיעד ההגשה הראשוני. הדרגה נקבעת משילוב של שני מנגנונים, צבירת קריטריונים לאורך תחומי התקן מצד אחד, ועמידה בדרישות חובה מצד שני, ולכן פרויקט יכול לצבור היטב ובכל זאת להיתקע בסעיף בודד.

ההבנה של מבנה הדירוג נדרשת כבר בשלב התכנון המוקדם, מכיוון שהיא מכתיבה אילו קריטריונים כדאי לרתום להישג התכנוני ואילו עדיף להשאיר מחוץ לאסטרטגיה. יעד גבוה יותר מרמת הכניסה משנה את אופי ההחלטות במעטפת, במערכות, בתכנון הפיתוח ובניהול האתר, ולכן הוא נבחן מול לוח הזמנים הסטטוטורי ומול מרחב התכנון שנותר.

מהם תנאי הסף בתקן

תנאי סף הם סעיפים שהפרויקט חייב לעמוד בהם ללא תלות בהישגיו בתחומים אחרים, ואין אפשרות לפצות עליהם באמצעות צבירה מוגברת במקום אחר. זיהוי מוקדם של תנאי הסף הרלוונטיים לייעוד המבנה הוא הצעד הראשון בכל אסטרטגיית ניקוד שאנחנו מכינים.

אסטרטגיית הניקוד נסגרת בשלב התכנון המוקדם

אסטרטגיית ניקוד היא מסמך עבודה שמקצה כל קריטריון לגורם מקצועי מסוים ולשלב תכנוני מסוים, ולא רשימת שאיפות. הכנתה מתחילה בבחינת הייעוד, האקלים המקומי, אילוצי התב"ע והתוכנית האדריכלית הראשונית, וממשיכה בהחלטה אילו קריטריונים נשענים על תכנון פסיבי, אילו נשענים על מערכות ואילו נשענים על נהלים באתר.

התיאום בשלב הזה הוא מה שקובע את עלות ההיערכות בהמשך. כאשר יועץ המיזוג, יועץ האינסטלציה, האדריכל והקונסטרוקטור מקבלים את חלוקת הקריטריונים לפני התכנון המפורט, כל אחד מהם מתכנן פעם אחת, בעוד שחלוקה שמגיעה לאחר גיבוש התכנון גוררת תיאום חוזר בין כל הגורמים. עבודה מהתב"ע ועד ההיתר באותה אסטרטגיה מונעת גם סתירות בין נספחים שהוגשו במועדים שונים.

שיקול נוסף שנכנס כאן הוא עלות מחזור חיים, שמשמשת כמסגרת החלטה בין חלופות תכנוניות שקולות מבחינת הניקוד. חלופה שדורשת פחות תחזוקה ופחות הפעלת מערכות מקבלת עדיפות, גם כאשר שתי החלופות סוגרות את אותו סעיף בתקן.

הטמעת הדרישות במפרט הטכני ובכתבי הכמויות

קריטריון שלא תורגם לשורה במפרט ולסעיף בכתב הכמויות אינו קיים בפועל, שכן הקבלן מבצע את מה שנרכש ולא את מה שנכתב בדוח היועץ. שלב ההטמעה מתרגם את אסטרטגיית הניקוד לדרישות מדידות, ובהן תכונות הזיגוג, הרכבי הבידוד, אביזרי הקצה החסכוניים במים, דרישות איטום ותיעוד תכונות החומרים.

הנקודה הרגישה בשלב הזה היא ניסוח שמאפשר שקילות. מפרט שמנוסח לפי שם מוצר אחד בלבד יוביל לבקשת אישור חלופה בשלב הביצוע, ואישור כזה נבחן מחדש מול הקריטריון שאותו המוצר היה אמור לספק. ניסוח לפי תכונה נדרשת, בליווי הדרישה להצגת נתוני יצרן, מקצר את הבירור הזה משבועות לימים.

סעיפי ניהול האתר נכנסים אף הם למפרט ולא נשארים בהמלצה כללית. הפרדת פסולת, מיקום מכולות, נהלי פינוי ודיווח, כולם מקבלים ביטוי חוזי שמאפשר לדרוש את התיעוד בזמן אמת.

בקרת ביצוע ותיעוד שוטף באתר

חלק מהקריטריונים בתקן נמדדים על מה שקרה באתר ולא על מה שצויר בתוכנית, ולכן תיעוד שלא נאסף בזמן הביצוע אינו ניתן לשחזור בשלב הבדיקה. צילומי התקנת בידוד לפני סגירת חיפוי, אישורי משקל ויעד של פינוי פסולת, תעודות משלוח של חומרים ובדיקות שדה, כל אלה מצטברים לתיק שלא ניתן להשלים בהצהרה מאוחרת.

הפיקוח העליון בשלב הזה בודק התאמה בין הפרט המאושר לבין המבנה בשטח, ובעיקר סגירת גשרי קור בחיבורי מרפסות, מסגרות פתחים וקורות שולית. פרט שנוצק אחרת ממה שתוכנן משנה את התנהגות המעטפת ומחייב עדכון של החישוב התרמי שהוגש.

קצב התיעוד נקבע לפי אבני הדרך של הביצוע ולא לפי מועדי ההגשה, ולכן אנחנו מגדירים מראש נקודות עצירה שבהן נאסף חומר. מבני בריאות וחינוך מוסיפים לרשימה גם דרישות איכות אוויר פנים שנבדקות לקראת האכלוס.

ריכוז החומר והבדיקה מול הגורם המסמיך

הבדיקה מול הגורם המסמיך היא נקודת המפגש שבה כל ההחלטות והמסמכים נבחנים כמערכת אחת, וכל חוסר מקומי עוצר את הסעיף כולו. ריכוז החומר מתחיל בהצלבה בין גרסת התוכניות האחרונה לבין החישובים והמפרטים, ונמשך בסידור התיק לפי מבנה התחומים בתקן, כך שכל קריטריון מפנה למסמך שמוכיח אותו.

הפערים הנפוצים בשלב הזה הם פערי גרסאות ולא פערי תכנון. חזית שעודכנה לאחר הפקת המודל האנרגטי, מפרט זיגוג שהוחלף באישור חלופה, או שטח מרפסות שגדל בעדכון היתר, כולם מחייבים חישוב מעודכן לפני ההגשה. בפרויקטים גדולים, ובהם מבני מגורים בהיקף של מאות יחידות דיור, ניהול הגרסאות הוא עיקר העבודה בשלב זה.

מרגע שהתיק נבדק ומאושר, שינוי תכנוני נוסף מחייב בחינה חוזרת של הסעיפים שנגזרים ממנו. לכן נכון לסגור את החומר לאחר שהתכנון התייצב ולא במקביל לשינויים פעילים.

האוגדן הירוק והמסמכים שנכנסים אליו

האוגדן הירוק הוא תיק המסמכים שמרכז את הוכחות העמידה של הפרויקט, והוא הכלי שדרכו הבודק מבין מה תוכנן ומה בוצע. תוכנו נבנה לאורך כל הפרויקט, ולא נאסף בסופו, מכיוון שחלק מהמסמכים קיימים רק בנקודת זמן מסוימת.

התיק כולל בדרך כלל את התוכניות המאושרות, החישובים והנספחים התרמיים, מפרטי הבידוד והזיגוג, תוכניות המערכות ואביזרי הקצה, מפרטי חומרים ותעודות יצרן, תיעוד ניהול הפסולת באתר, גיליון האשפה שאושר ברשות המקומית ואישורי בדיקות. מבנים ציבוריים ומבני בריאות מוסיפים דרישות תיעוד נוספות שנובעות מאופי השימוש.

תפקידו של יועץ הבנייה הירוקה בתיכלול

עבודת יועץ הבנייה הירוקה היא תיכלול, כלומר תרגום דרישות התקן לשפה של כל אחד מהמתכננים ווידוא שהתרגומים לא מתנגשים זה בזה. היועץ בונה את אסטרטגיית הניקוד, מזהה את הסעיפים שדורשים החלטה ארכיטקטונית מוקדמת, מסמן את הסיכונים שעלולים לחסום את התיק בשלב הבדיקה, ומנהל את מערך המסמכים לאורך הפרויקט.

הערך המעשי נמדד בשאלה כמה פעמים כל גורם נדרש לתכנן מחדש. כאשר תחומי התרמי, הרוחות וההצללות, האנרגיה, הסביבה והאשפה נמצאים תחת קורת גג מקצועית אחת, דרישה שחוצה כמה תחומים נסגרת בתוך אותו צוות במקום לעבור בין כמה יועצים בעלי לוחות זמנים שונים. הניסיון שנצבר בפרויקטים מבתים פרטיים ועד בתי חולים ושדות תעופה מאפשר לזהות בשלב מוקדם אילו סעיפים יידרשו למסמך חריג.

ההבדל בין תיעוד מבוקר לבין הצהרה שיווקית

הטענה שפרויקט הוא ירוק נבדקת בתיק ולא בפרסום, וההבדל בין השניים הוא קיומו של מסלול ביקורת שמחבר בין הקריטריון, המסמך והגרסה שאושרה. ליווי מקצועי כזה, בצורתו המסודרת, הוא מה שאנחנו ב-GreEngineering מספקים כשירות רציף ולא כבדיקה חד פעמית לפני הגשה.

מעטפת המבנה, זיגוג והצללה

המעטפת קובעת את עומסי החימום והקירור של המבנה לפני שהמערכות נכנסות לתמונה, ולכן היא הרכיב שמייצר את מרבית ההישג התכנוני בתחום האנרגיה. תכנון נכון שלה מאזן בין הרכבי בידוד, סוג הזיגוג, שטחי הפתחים בכל כיוון, פתרונות הצללה וניצול מסה תרמית, כאשר כל שינוי באחד מהם משנה את דרישות האחרים.

חלונות גדולים בחזיתות מערביות ודרומיות מייצרים עומס קירור שאינו ניתן לפיצוי בבידוד קיר בלבד, ולכן הם מחייבים פתרון הצללה נלווה, מדפים אופקיים, סוככים או זיגוג בעל מקדם הצללה מתאים, לצד שמירה על אור טבעי בחדרים. חלוקת אזורי האקלים בישראל ונתוני אקלים טיפוסיים משמשים בסיס לחישוב, ולכן אותה חזית מקבלת פתרון שונה בכפר סבא, בירושלים ובאילת. ביסוס ההחלטות האלה נעשה באמצעות מודל אנרגטי מלא, כמתואר בעמוד תכנון תרמי מתקדם למבנים.

עקביות בין התוכנית, המפרט והביצוע

התוצאה בפועל נקבעת בשלוש נקודות שחייבות לומר את אותו הדבר, הפרט בתוכנית, התכונה במפרט וההתקנה בשטח. פרט חלון שתוכנן עם קיטום ובוצע בלעדיו, או זיגוג שהוחלף ללא בחינה תרמית, משנים את הנתון שעל בסיסו אושר הסעיף.

מים, נגר, פסולת וחומרים בניהול האתר

תחומי המים והפסולת נבדקים על שילוב של תכנון ושל נהלים, ולכן הם התחומים שבהם הפער בין הנייר לשטח מתגלה בצורה החדה ביותר. בצד המים נכנסים אביזרי קצה חסכוניים, תכנון השקיה מותאם לצמחייה מקומית, הפרדת מערכות ומדידה, ולצידם פתרונות ניהול נגר עילי בפיתוח, ובהם השהיה, חלחול ותכנון שטחים חדירים.

בצד החומרים והפסולת ההחלטות מתחילות בבחירת חומרים בעלי נתוני יצרן מתאימים וממשיכות בנהלי אתר שמאפשרים הפרדה במקור, מיקום מכולות שלא חוסם את תנועת הביצוע ותיעוד פינוי לאתרים מוסדרים. חלק מהמבנים מחייבים גם תכנון מערך אשפה פנימי, פירים, חדרי אצירה ונגישות רכב פינוי, שנבנה במידול BIM REVIT ומוגש כגיליון אשפה לאישור הרשות המקומית. ההיבט הזה מנוהל אצלנו כתחום ייעוץ נפרד, מכיוון שהוא נדרש לאישור עצמאי מול הרשות בנוסף לבדיקת התקן.

מה קובע את היקף העבודה ההנדסית בפרויקט

היקף העבודה בפרויקט בנייה ירוקה נגזר מהחלטות תכנון ומנקודת הזמן שבה הן נעשות. הגורמים שמשנים את גודל העבודה הם ייעוד המבנה והיקפו, מספר המסלולים הסטטוטוריים שהוא חוצה, יעד הדירוג שנבחר, השאלה אם הפרויקט חדש או שהוא שיפוץ ותוספת למבנה קיים, והשלב שבו היועץ נכנס לתהליך.

בקריאה המקצועית, בנייה ירוקה היא תהליך ניהולי והנדסי שנמשך לאורך חיי הפרויקט, ולא פעולה חד פעמית שמתבצעת לקראת הגשה. תהליך שמנוהל כך מייצר תיק שנבדק פעם אחת ומבנה שמתנהג כפי שתוכנן.

הדרך הבטוחה ביותר להימנע מסבבי תיקונים בבדיקה מול הגורם המסמיך היא להטמיע את דרישות התקן בשלב שבו התכנון עדיין ניתן לשינוי, מהתב"ע ועד התכנון המוקדם. אם הפרויקט שלכם נמצא באחד מהשלבים האלה, יש עדיין מרחב תכנוני מלא לעבוד איתו.

על הכותב

אביעד בראון, מנכ״ל GreEngineering

מוביל משרד להנדסת סביבה ואנרגיה מכפר סבא המתמחה בתכנון, ייעוץ וליווי פרויקטים לבנייה ירוקה לפי תקן 5281, תכנון ומידול תרמי לפי תקני 1045 ו-5282, מידול רוחות והצללות, סקרי אנרגיה ואנרגיה מתחדשת, תכנון סביבתי לתב"עות ולהיתרי בנייה ותכנון פתרונות אשפה. במשרד מועסקים מהנדסים, אדריכלים ומתכננים בתחומי הנדסת אנרגיה, תעשייה וניהול ואיכות הסביבה, והוא ליווה למעלה מ-2,000 פרויקטים ברחבי הארץ, מבתים פרטיים ועד שדות תעופה, בתי חולים ומתחמי מגורים בקנה מידה לאומי.